פסק-דין בתיק ו"ע 1286-07-11

העוררת, גב' ב.א, נולדה בשנת 1941 בבוקרשט ברומניה. ב- 2010 הגישה תביעה לתגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים תשי"ז- 1957 (להלן החוק) והוכרה כנכה בגין תגובה נפשית לרדיפות בשיעור של 40%. הערר הוא על דחיית תביעתה להכרה במחלת סכיזופרניה בה היא לוקה בנפרד מההכרה בתגובה נפשית לרדיפות. המשיבה נימקה סירובה באי הוכחת הקשר הסיבתי בין הסכיזופרניה שהתפרצה אצל העוררת רק בשנת 1996 לבין הרדיפות. עוד נטען כי בקביעת אחוזי הנכות הנפשית התחשבה המשיבה "בהסתמנות הנפשית כתוצאה מהסכיזופרניה" (חוות דעתו של ד"ר ברוך מיום 27.9.12).

בנימוקי הערר מפנה העוררת לסיפור קורותיה כילדה בתקופת הרדיפות ולחוות הדעת הרפואיות המפורטות להלן.

לגרסתה, האירוע המידי שהביא להתפרצות המחלה קרה בשנת 1996 בעת שהיתה עם בעלה בשליחות ממלכתית בפריז מטעם משרד ראש הממשלה. באותה עת, עקב מעשי טרור בפריז, כוחות הביטחון ערכו חיפושים ומעצרים באזור מגוריה דבר שהחזיר אותה ל "מוראות המלחמה שהודחקו וגרר התקף פסיכוטי הזייתי חריף, שבעקבותיו נאלצו בני הזוג לחזור ארצה. העוררת החלה להיות פרנואידית, מנותקת מהמציאות ותוקפנית כלפי בעלה." (סעיף 3 לכתב הערר). עם חזרתם ארצה אושפזה במרכז הרפואי לבריאות הנפש לב השרון (להלן "לב השרון"). במרוצת השנים אושפזה עוד מספר פעמים. על פי חוות הדעת, מצבה הנפשי והגופני הולך ומתדרדר ולקתה גם בדמנציה.

סקירת החומר הרפואי הרלוונטי שהוגש ע"י העוררת

סיכום מחלה מלב השרון מיום 13.8.96 -

האנמנזה נמסרה ע"י בתה אשר ציינה כי אמה הוכנסה לפנימייה בגיל 4 והיתה לכך השפעה קשה על חייה. בתחילת האשפוז גילתה תכנים פסיכוטיים-פרנואידיים אשר חלפו לאחר נטילת תרופות. בסיכום נאמר כי העוררת נכנסה באופן פתאומי למצב פסיכוטי דלוזיונלי חריף שחלף לאחר מספר ימים.

חוות דעת של הפסיכולוגית ד"ר נהרי -

נבדקה על ידה לקראת היציאה לשליחות לפריז מציינת בחוות דעתה כי בבדיקה עלו סימנים לבעיות נפשיות אך לא כאלה המעידים על אפשרות של התפרצות תגובה פסיכוטית. עוד הוסיפה כי העוררת עבדה בתנאי לחץ יוצאי דופן במשך תקופה ממושכת.

מכתב של ד"ר קודש מ- 30.12.2001 למוסד לביטוח לאומי -

באוקטובר אושפזה בלב השרון עקב מצב פסיכוטי מלווה במחשבות שווא רדיפתיות, הזיות שמיעה ומחשבות אובדניות. ד"ר קודש מציין כי חלה אצל העוררת ירידה תפקודית משמעותית.

מכתבים של ד"ר שגב מלב השרון המופנים לרופא המשפחה-

במכתב מנובמבר 2009 נאמר לראשונה כי החרדות: חרדה ממוות ומרדיפה מקורים בחוויות של העוררת כילדה בתקופת השואה.

במכתב משנת 2011 נאמר כי חלה החמרה והתדרדרות במצבה של העוררת.

חוות דעת של ד"ר ניסל מיום 16.9.12 -

ד"ר ניסל הוא פסיכיאטר ופסיכוגריאטר. מחוות דעתו עולה כי העוררת אובחנה כסובלת מסכיזופרניה פרנואידית, מחלה שהלכה והחריפה בשנים האחרונות עד כדי חוסר תפקוד של העוררת וצורך בעזרה של מטפלת צמודה. היא אושפזה במרכז לב השרון ארבע פעמים, בפעם אחרונה בשנת 2012. הרופא מונה שורה של מחלות גופניות מהן סובלת העוררת ומוסיף כי בשנה האחרונה לקתה גם בדמנציה.

ד"ר ניסל מפרט את גרסת העוררת על קורותיה כילדה בתקופת הרדיפות ברומניה וקובע כי התמוטטותה הנפשית בפריז בשנת 1996 היא "ריאקטיבציה חמורה של הטראומה, כאשר חוותה בפריז דברים חדשים אמנם, אך דומים מאד אסוציאטיבית, מבחינתה, למאורעות שחוותה, כנרדפת בשואה. ריאקטיבציה זו אופיינית להפרעה פוסט טראומטית, ככלל ובפרט אצל הנ"ל, שהדחיקה במשך שנים רבות חלק גדול מהטראומה." מסקנת ד"ר ניסל היא כי קיים קשר סיבתי בין מחלת הנפש של העוררת לטראומות שעברה בילדות (עמ' 5 לחוות הדעת).

תגובת המשיבה לחוות הדעת של ד"ר ניסל שניתנה ע"י ד"ר ברוך, הרופא הראשי של משרד האוצר -

-          מחלת הסכיזופרניה פרצה אצל העוררת באופן פתאומי, מעל 50 שנה מתום הרדיפות ובגיל מאוחר יחסית לגיל הפריצה השכיח של המחלה.

-          סיכומי המחלה המתארים את מצבה הפסיכוטי אינם מאזכרים תכנים של שואה או רדיפות בזמן המלחמה.